התקשרו עכשיו: 052-6469603 פנו אלינו במייל דיסקרטי >>

חטיפת ילדים

נוספים : תסקיר פקידת סעד | תסמונת ניכור הורי | בדיקת מסוגלות הורית | משמורת משותפת | הפרת הסדרי ראיה | הסדרי ראיה

במאי 1991 נחקק בישראל חוק המיישם את אמנת האג בדבר חטיפת ילדים, ומכיל אותה במערכת המשפט בישראל.

החוק מורכב מחלק הצהרתי וחלק מעשי המציג את ההוראות הספציפיות לשם מימושו.

החוק גרם לשינוי מהותי בדין ובנוהג שעוסק בנושא חטיפת ילדים בישראל.

בהתאם לאמנת האג, כל אדם, מוסד או גוף הטוען כי ילד עד גיל 16 הורחק או לא הוחזר תוך הפרת זכויות משמורת, רשאי לפנות את הרשות המרכזית שבמקום מגוריו הרגיל של הילד או אל הרשות המרכזית של כל מדינה  מתקשרת אחרת, בבקשה להחזרתו של הילד להורה המשמורן ואל מקום מגוריו הקבוע.

השיקול המנחה את ביהמ"ש בנושא חטיפת ילדים הוא טובת הילד, ועל ביהמ"ש לקבוע האם טובת הילד שישאר במשמורת ההורה המהגר ויהגר יחד עמו או שיישאר במשמורת ההורה הנשאר בארץ עפ"י עיקרון טובת הילד. בבחינת מצב זה ישנה חשיבות רבה לחוות הדעת של המומחים וביהמ"ש הנכבד ייתן שיקול דעת רחב בהחלטתו לאמור בחוות הדעת.

סדרי הדין ופרוצדורה:

בית המשפט המוסמך לדון בתביעות לפי אמנת האג הוא בית משפט לענייני משפחה. בשל הצורך לפעול בעניינים אלה במהירות וביעלות יתרה, חוק האמנה מגביל את משך ההליכים בבירור הבקשה להחזרת קטינים לתקופה של 42 ימים בלבד. לצורך דרישה זו של החוק הותקנו תקנות ספציפיות הכלולות בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 בפרק כ"ב 1, הכוללות מועדים קצרים ביותר לביצוע העניינים הפרוצדוראליים הדרושים לבירור התביעה להחזרת קטינים חטופים, וכן סמכויות שיפוט מיוחדות המקנות לביהמ"ש את היכולת לנהל הליך מקוצר בכדי לברר את התביעה במועד.

יודגש כי במקרים רבים של גירושין המאבק הופך למכוער ועלול להסתיים בסיטואציות של חטיפת ילדים. פניה מוקדמת לעורך דין המתמחה בדיני משפחה ובעל נסיון במקרי חטיפת ילדים יוכל לעזור לכם בהתמודדות עם סיטואציות סבוכות אלו ובמהירות המירבית.